למי פה אין אנרגיה? 
בשבועיים האחרונים שלאחר החגים, אני שומע תגובות מא.נשים שאין להם אנרגיה. וכן, עצות ממאמנים/ות ויועצים/ות על הדרכים להתמודד עם חוסר אנרגיה והרצון למנוחה ולשינה. 
אכן, עברנו לאחרונה חגים מתישים, תקופת יולי אוגוסט חמה (ומתישה גם כן), ואפילו החלפת שלטון וכמובן התמודדות בלתי נגמרת עם הקורונה.
אך האם נכון לתת ל"סביבה הרועשת" ולסיבות חיצוניות – להשפיע עלינו ולהקטין את מקורות האנרגיה שלנו?? האם זוהי סיבה לבעל.ת עסק – שלא לקדם את העסק שלו/שלה? האם זוהי סיבה אמיתית למחפש.ת עבודה – שלא לחפש עבודה ובמרץ? 
אני מאמין שלכל אדם, יש מעין "מנוע פנימי" שמייצר אנרגיה ועשייה בכל תחומי ומעגלי החיים. והדבר בא לביטוי בעוד תכנונים, יוזמות, טלפונים לחידוש ויצור קשר ועוד. לפעמים, המנוע הפנימי זקוק לשימון ותידלוק מעת לעת – באמצעות אימון, ייעוץ או מנוחה והרפייה. 
אך אל לנו להצביע על גורמים חיצוניים כגורמים שמעכבים ומכבים את האנרגיה הפנימית שלנו. אולי קצת ספורט, קצת אימון/יעוץ או כל עשייה מעוררת אחרת – תניע את האנרגיה הפנימית של מי שחסר לו/לה.
אך, האחריות לאנרגיה שלנו – היא רק עלינו