לבטח הינכם שומעים ושומעות על כמה שחשוב לתכנן קריירה. וכבר בתום השרות הסדיר ולקראת סיום הלימודים האקדמאים הצעירים מוצפים בתוכניות ייעוץ ותכנון קריירה.
אך האם זה נכון לצעיר.ה בן/בת 20-23 לתכנן מסלול קריירה? כי ידוע, שאם תכננת תוכניות (ובמיוחד אם שילמת למישהו/י שיעזור לך בתכנון) – צריך לעמוד בתוכניות, גם אם יש קשיים בדרך. 
מנסיוני הרב בפגישות עם א.נשים שתכננו תוכניות, רוב הצעירים והצעירות בשנות העשרים שלהם, פגשו שינויים משמעותיים בתוכניותיהם ואף תסכול על תוכניות גרנדיוזית שלא מומשה. 
לדעתי, תכנוני קריירה שנעשים לטווח הארוך (עשר ועשרים שנים קדימה), נעשות בצורה נכונה רק בשלב ב' של הקריירה – בגיל 35-40 ואולי ל"מקדימים" בגיל 30. תכנון קריירה נכון נעשה גם על סמך חוויות תעסוקתיות משמעותיות שמי שרוצה לתכנן קריירה פוגש בתעסוקה שלו/שלה בשטח, בשניים או שלושה מקומות עבודה, בכלל זה הצלחות וחוסר הצלחות.
תכנון קריירה נכון, "לוקח בחשבון" משתנים סביבתיים משמעותיים כמו: שיקולי משפחה וילדים, מקום מגורים מתאים לטווח הארוך, עבודה בכפיפות למנהלים/ות שונים המשפיעים על שאיפות הקידום, וזה לוקח כעשר שנות תעסוקה ראשונית לפחות. ורק אז אפשר ורצוי להכין תכנון קריירה ולנסות לעמוד ביעדי התכנון. 
מה כן לעשות לאחר הצבא ו/או בלימודים?
מומלץ להתייעץ על כיוון תעסוקתי, על מקומות עבודה טובים יותר ועל מימוש השתלבות בעבודה בטווח הקצר (ואולי הבינוני). רוב הצעירים והצעירות רוצים "לשים את הרגל בדלת" ולהשתלב במקום עבודה מכבד, מאתגר ומעריך ו"אחר כך נראה". הכוונה מקצועית – כן מתאימה להם. תכנון קריירה – עוד לא.
ובכלל, זה לא דבר רע להשתלב במקום עבודה ראשון ושני ללא תכנון לטווח ארוך ו"יעדי תעסוקה וקידום" – מונחים שמתאימים יותר לבני ובנות השלושים פלוס. כך אני מסביר למי שפונה אלי ואיני עושה כלל תכנון קריירה לבני ובנות העשרים. 
רוצה להתייעץ בנושא?