דחיינות

• האם אני מוכן ו"בשל" לעשות משהו חדש? האם אני מספיק מנוסה

בתחום?

• מה יגידו הלקוחות? העמיתים? הסביבה שלי?

• האם להכניס את הרגל ל"מים הקרים"? מתי לעשות זאת? והאם נכון

להיכנס לאט ובזהירות רבה או להכנס עם כל הגוף – בכל הכח?

• האם הכל מוכן היטב? האם הכל מושלם ליציאה לדרך?

• האם כדאי ביציאה לפעילות חדשה/שונה, נכון להשקיע? זמן

בלימוד/קורס? השקעת כסף במשאבי שיווק?

• האם זו התקופה המתאימה לכך? חופשות, חגים, המצב במדינה…

בקיצור, סיבות רבות למה להיזהר, למה להמתין, למה לדחות "רק קצת", למה ולמה ולמה?

ברור לי שבדרך כלל, מה שמעכב אותנו זה לא חוסר הנסיון, אלא חוסר הנחישות לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות בדרך להצלחה. אנחנו מקדישים המון אנרגיה לתירוצים של למה לא? מה יגידו? האם בכל מוכן ומושלם?

לאחרונה קראתי ספר מעניין של מאמנת בינלאומית בשם ג'ן סינצ'רו ומצאתי כמה מסרים רלבנטיים לדחיינות שלי (ובטח של א.נשים נוספים – גם כאלה שקוראים ממש את הפוסט הזה). את תמצית המסרים הבאתי לך מטה.

* דחיינות היא אחת הצורות הפופולאריות ביותר של חבלה עצמאית, בעיקר כי

היא מאד קלה לביצוע.

* אם את/ה רוצה באמת ובתמים לשנות/לשדרג את החיים שלך, מצא/י דרך

לעשות זאת. אם את/ה לא רוצה – כבר תמצא/י תירוץ לכך.

• כולנו יודעים הרבה יותר ממה שאנו מאמינים שאנחנו יודעים.

• אנחנו נמשכים לדברים שאנחנו טובים בהם באופן טבעי (וזה חשוב יותר

מאשר תואר שני בתחום).

• אין מורה טוב יותר מהצורך.

• תשוקה גוברת על הפחד.

עצות אלה לא פותרות (לי לפחות) דחיינות וחששות מ"יציאה לדרך", בפעילות חדשה, בתחום חדש, ברעיון עסקי חדש… אך הן נותנות לי מראה (נוספת צריך לומר) בעת התלבטויות, מחשבות על חששות, המתנה, ובקיצור דחיינות.

ואם בכך זמן ההמתנה והחששות יתקצר – דיינו.

כאן בתמונת התלבטות עם כוס קפה….