ניהול משא ומתן "קשוח"!? 
השבוע ליוויתי 3 מנהלים ומנהלות בשלבים הסופיים של תהליך המעבר שלהם לתפקיד חדש. חלקם בתהליכים שנמשכו שבועות לא מעטים ותהליך אחד שנמשך עשרה ימים בלבד.
המשותף לכל התהליכים: קשיים (לא גדולים) במשא ומתן הסופי על התנאים הכספיים, בכלל זה סוג הרכב, כן/לא, גילום הרכב, גובה השכר – לתנאים סוציאליים ועוד.
בשלושת התהליכים, הבעלים/מנכ"ל ידעו את ציפיות השכר והתנאים כבר בפגישה הראשונה.
שלושת התהליכים, נעשים בחברות פרטיות שהבעלים/מנכ"ל יכול להעלות שכר כרצונו.
בשלושת התהליכים, נערך משא ומתן ארוך מידי – לדעת הבעלים או המנכ"ל.
בשלושת התהליכים, הבעלים/מנכ"ל פנו אלי בסוג של טרוניה, ש"המועמד.ת מנהלת משא ומתן ומקפידה על כל פרט ופחות מתי מתגמש.ת, כולל בדברים עקרוניים". לעיתים זה עורר אצלם "מחשבות שניות" לגבי המועמד.ת.
והייעוץ של בשלושת המקרים לבעלים/מנכ"ל היה זהה:
שימרו על הדברים העקרוניים! אם לא מקובל בכל החברה (!) גילום רכב או תנאים סוציאליים לא ניתנים על כל השכר, אל תוותרו במקרה העקרוני הזה. ותהיו נדיבים יותר בתנאים שאינם עקרוניים, כמו גובה השכר והטבות אחרות.
ובעיקר, הדגשתי להם שמי שמנהל.ת איתם משא ומתן "קצת קשוח", יורדים לפרטים לקראת חתימת הסכם – זה לא דבר רע! כי אותם מנהלים/ות יעשו זאת היטב ו"בקשיחות" כמנהלים/ות בחברה ומול ספקים וגורמים חיצוניים בחברה וידאגו היטב לטובת החברה.
והמסר הזה חילחל לראשי הבעלים, גרם וגורם לסגירה מוצלחת במשא ומתן.
