146177932_3675535705875276_8900817736234704301_n

שנים עבדתי כשכיר. בכל שנות הלימודים באוניברסיטה – במשרה מלאה (לא היה לי מקור פרנסה ועזרה מימונית), וכמובן שלאחר מכן. לרגע לא תיכננתי להיות עצמאי.
השינוי הגיע כאשר ניהלתי פעילות השמה בת"א כשכיר בת"א וארגון מסויים הציע לי להיות מנהל משאבי אנוש אצלם, אך בהיקף של 3 ימים בשבוע (ובאותה משכורת שהיתה לי). אהבתי את האתגר והעניין בתפקיד והצטרפתי לארגון הזה. 😂
כאשר התחלתי בעבודה, "נוצרו" לי יומיים פנויים. נפגשתי עם חבר מהמילואים ששימש בתפקיד של מנכ"ל בקבוצת חברות שאין להם מחלקת משאבי אנוש משיקולים של הבעלים, והוא התחיל להפעיל אותי במשימות נקודתיות של גיוס ויעוץ מול מנהלי חברות בקבוצה. אמנם אין מחלקת משאבי אנוש, אך צרכי משאבי אנוש יש. וכך היומיים הללו התמלאו בהדרגה במשימות מחברות בקבוצה ובהדרגה גם נוצרו קשרים ופעילויות מחוץ לקבוצה.🤝💪👌
וכך, הפכתי לעצמאי בהיקף של כחצי משרה בשלב הראשון. כאשר את השנה – שנתיים הראשונות והקשות, צלחתי בקלות יחסית כי היתה לי משכורת מעבודתי גם כשכיר בחצי משרה. אחרי שנתיים, ראיתי שהעבודה כשכיר לא מתקדמת לשביעות רצוני וסיימתי שם, כאשר יש לי פעילות כעצמאי ועברתי את התקופה הראשונה הקשה יותר בשלב העצמאי. 🍓🍓🍓
ממש לא תיכננתי את זה אך "זה קרה"! 🧙‍♂️
המסקנה מהארועים שחוויתי אני, מועברות לשכירים/ות שמתייעצים/ות איתי על המעבר להיות עצמאי.ת: לעיתים (ולאו דווקא תמיד), ניתן לעבור את התקופה הראשונה כעצמאי.ת, בה התיגמול הינו פחות באופן טבעי – כאשר אתם עדיין עובדים בהיקף חלקי במקום האחרון שלכם! מצב כזה מאפשר בנייה הדרגתית ומסודרת של העסק הפרטי ובניית תשתיות ושיקולים לטווח ארוך ולא להיות לחוצים להביא כל הכנסה אפשרית ובאופן מיידי. מצב כזה מאפשר "מרחב נשימה" סביר לשלב הקמת העסק, שהוא שלב מעניין, מרגש אך תובעני. ברגע שתרגישו בטוחים בעצמכם – תמשיכו בעסק העצמאי בלבד.
יש כמובן גם יתרון בכניסה לעסק העצמאי בהיקף מלא, אך זה לא מתאים לכ"א.
ואם תירצו להתייעץ איתי בנושא….