126183108_3478530802242435_1093021715116880407_n

אני נפגש הרבה בתהליכי ראיונות ובייעוץ – עם מועמדים ומועמדות, מנהלים ומנהלות שנמצאים בתהליך חיפוש עבודה. חלקם מחפשים תוך כדי עבודה וחלקם בחל"ת או סיימו לעבוד.
התלונה אצל רוב אלה שכבר התראיינו במקומות עבודה הינה:
"מעסיקים מנצלים את המצב – בגלל הקורונה". "מעסיקים רוצים לשלם כמה שפחות ומציעים הצעות שכר נמוכות/משפילות/לא ריאליות לתפקיד".
אין ספק שיש גם מעסיקים שמנצלים את המצב הנוכחי. בכל משבר המחירים יורדים בשוק שבו מתרחש המשבר. כך גם בשוק התעסוקה הנוכחי – חלק מהמשכורות המוצעות יורדות בצורה מסויימת. לעיתים גם העובדים שנשארו – שכרם קוצץ בדרך כלשהי. בדרך כלל עובד.ת או מנהל.ת שעוזב.ת מקום עבודה כעת – המחליפ.ה עשוי לקבל הצעת שכר נמוכה יותר. אלו "כוחות השוק" ונותר רק להראות איכויות אישיות שימנעו ירידה בשכר. (וגם זה קורה!). יש בהחלט חברות שלא מורידות את הצעות השכר לעובדים/ות החדשים.
אך לעיתים רבות, הטענה הינה סוג של בריחה של מחפשי/ות העבודה מהתמודדות עם קשיי חיפוש העבודה, בריחה מיצירת קשרים והפעלת אנשי קשר מהעבר, מנסיונות (סזיפים לעיתים) מקביעת פגישות עם א.נשי השמה, עם ממונים קודמים שיכולים לעזור. בריחה מביצוע טלפונים של "מכירה עצמית" לגורמים שיכולים (אולי) לעזור ולקדם את התהליך.
אז המסר שלי הוא פשוט: ירידה בשכר המוצע הינה טבעית בימי משבר ואין אפשרות "להתווכח עם כוחות השוק". אך בוודאי שקיימים מצבים רבים שמועמד.ת מוכיח.ה שעל מנת לגייס אותו/אותה – לא תהיה ירידה בשכר ולעיתים עבור מישהו איכותי ישלמו גם יותר!
בודאי שאסור שמצבים של הצעת שכר נמוכה לדעתכם במקום מסוים – תרפה ידיים ותגרום בצורה כלשהי לירידה באינטנסיביות תהליך החיפוש, או במוטיבציה בכלל!
האם גם אתם ואתן נפגשים במסר של בריחה מהתמודדות?