קצת על תהליכי גיוס ומיון מועמדים

ידעתם שצה"ל ממיין בדרך כלל את המועמדים/ות באמצעות הערכת כישורי המועמדים/ות לבצע תפקיד שהם מייעדים למועמד.ת. לצבא אין קורות חיים ואין תוצאות ביצועים על המקצועות הצבאיים – שהמועמדים טרם ביצעו. הצבא מעריך יכולת למידה, פוטנציאל ביצוע וצמיחה של המועמדים/ות.
לא ידע ונסיון, אלא כישורים ופוטנציאל של המועמד.ת.
יתר על כן – כל משרת.ת בצבא יכול.ה להגיע לתפקידי קצונה ופיקוד, גם אם לא סיים בית ספר תיכון וללא קשר ישיר לרקע הקודם שלו/ה. וכך הקצינ.ה והמפקד.ת מגיעים לתפקידם לאחר שהוכיחו את יכולתם בשטח וקודמו לתפקידי קצונה ופיקוד. (ע"י המפקדים/ות והקצינים/ות שלהם).
ברוב הצבאות בעולם המצב הוא שונה:
בצבא הבריטי רק מצטיינים/ות בלימודים התיכוניים יכולים להיות קצינים/ות.
הם לא נדרשים/ות להוכיח יכולות צבאיות לפני שהם מתחילים לפקד על חיילים והם מתמנים/ות רק לתפקידי הפיקוד והקצונה, ללא הוכחת יכולות צבאיות ובינאישיות רלבנטיות.
גם הקצינים/ות בצבא האמריקאי מתמנים ישירות לתפקידי קצונה לאחר תואר אקדמאי מלא. ולעומתם, החיילים/ות מתבקשים/ות להוכיח יכולות טכניות/מקצועיות בתחום מומחיותם – חיילים/ות.
והיום חברות מחפשות בעת גיוס מנהלים/ות ו/או בעלי מקצוע מנוסים/ות – נסיון רלבנטי בתחום העיסוק (גם כדי לצמצם את עקומת הלימוד של התפקיד), ובתפקידים מיוחדים מחפשים ציונים גבוהים ומקומות לימוד איכותיים. בשנים האחרונות, מחפשים/ות גם "משהו נוסף", כמו "ברק בעיניים" וערכים מוספים לתפקיד המוצע.
בעת גיוס צעירים/ות לאחר הצבא, מחפשות החברות נסיון צבאי שיכול להיות רלבנטי לתפקיד (כמו שרות ביחידות טכנולוגיות, או שרות קרבי המהווה סוג של מיון לתפקידים הדורשים עמידה בלחץ, עבודה מרובת משימות וכד').
ולעיתים – רושם חיובי מאד בראיון ו/או המלצות – פותחות דלתות ראשונות לצעירים/ות.
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מהשוני במיון הצעירים/ות בעולם – על תהליכי המיון התעסוקתיים כיום? לאן הולך תחום המיון והגיוס בתקופה הקרובה?